פסק-דין בתיק תא"מ 16106-06-09

פתח דבר:

1.      לפניי תביעה לפיצוי כספי בגין נזקי רכוש לרכב. מדובר ב"תאונת שרשרת" שאירעה ביום 27/03/09, בה היו מעורבים שלושה כלי רכב - רכבו של התובע, מר עבד אלעאטף יוסף (להלן: " התובע ") מסוג פולקסווגן פאסאט מ.ר. XXX(להלן: " רכב התובע "), רכב מסוג סיטרואן מ.ר. XXX (להלן: " רכב הסיטרואן ") אשר היה נהוג על ידי הנתבע 1, מר אלעד אלגרבלי (להלן: " הנתבע 1 ") ורכב מסוג פאסאט מ.ר. XXX (להלן: " רכב הפאסאט ") אשר היה נהוג על ידי הנתבעת 4, גב' תג'ריד ג'לאל אג'באריה (להלן: " הנתבעת 4 ").

2.      התביעה הוגשה נגד נהגת רכב הפאסאט וכן נגד נהג רכב הסיטרואן, נגד בעליו, מר הלל דוד (להלן: " הנתבע 2 ") ונגד חברת איי.אי.ג'י. ישראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: " חברת הביטוח " ו/או " הנתבעת 3 ") אשר ביטחה את הרכב במועדים הרלוונטיים לתביעה.

3.      הנתבעים 1-3 לא התגוננו מפני התביעה וביום 25/03/10 ניתן נגדם פסק דין בהיעדר הגנה על מלוא סכום התביעה. ביום 24/06/10, לבקשת הנתבעים 2-3 ובהסכמת הצדדים, אשר קיבלה תוקף של החלטה, בוטל פסק הדין נגדם בכפוף לתשלום הוצאות. כמו כן, הותר לנתבעת 4 להגיש הודעת צד ג' נגד הנתבע 1 וביום 08/03/11 הגישה הנתבעת 4 את הודעתה נגדו.

4.      בתיק נשמעו ראיות הצדדים. העידו בפניי התובע, מר הלל רחמים, בנו של הנתבע 2, ומר כרמי צפריר, החתם הראשי של הנתבעת 3, אשר אף הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם.

תמצית טענות התובע:

5.      התובע טען כי התאונה אירעה כאשר עמד עם רכבו בעצירה מוחלטת בצומת מרומזרת הידועה כצומת אלון תבור מול דברת בין העיר עפולה לכפר תבור בקטע מכביש 65 (להלן: " הצומת "). הנתבע 1 נכנס עם רכב הסיטרואן ברכב הפאסאט בו נהגה הנתבעת 4 בעת שהיתה בעצירה בצומת וכפועל יוצא היא נכנסה ופגעה ברכבו (להלן: " התאונה ").

6.      התובע טען כי הנתבע 1 אחראי להתרחשות התאונה ולנזקיו מאחר שלא נקט בזהירות ולא שמר מרחק. הנתבע 2 חב באחריות מכוח התנהגותו ו/או מכוח אחריות ישירה או שילוחית ו/או מכוח מעשיו או מחדליו כאשר מסר לנתבע 1 את רכבו ביודעו שהוא לא מבוטח ו/או לא מכוסה בביטוח ו/או מסר לידיו תעודת ביטוח שלא בתוקף ו/או מסר לידיו תעודת ביטוח בתוקף ובעת שאירעה התאונה נתן הוראה לחברת הביטוח להימנע מלהפעיל את הביטוח בגין התאונה. הנתבעת 3 מחויבת לכסות את נזקיו מאחר שביטחה את רכב הסיטרואן בכיסוי ביטוחי מלא בפוליסת ביטוח מס' 11792431/08 והנתבעת 4 הינה הפוגעת הישירה ברכבו, אשר לא נקטה בזהירות ולא שמרה מרחק ועל כן היא מחויבת לשאת בנזקיו או לחילופין להפעיל את חברת הביטוח שלה על מנת שתכסה את נזקיו בהתאם.

7.      התובע טען כי הנתבע 1 הודה בכתב באחריותו לתאונה ומסר לידיו את פרטי הנתבעת 3, אך בעת שפנה אליה לשם הפעלת הביטוח טענה הנתבעת 3 כי מקרה הביטוח לא מכוסה על ידה מחמת היעדר זיקה ביטוחית והפנתה אותו ישירות למבוטח.

8.      התובע טען כי כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכבו נזקים, בהתאם לחוו"ד שמאי, לפי הפירוט הבא: בגין חלקים ותיקונים בסך של 8,228.22 ש"ח; ירידת ערך לרכב בסך של 795 ש"ח ושכ"ט שמאי בסך של 1,100 ש"ח. כמו כן, נגרמו לו, לטענתו, נזקים מחמת סחבת ובטלת ימי עבודה והתנהגות הנתבעים, לפי הפירוט הבא: בטלה והפסד ימי עבודה בסך של 2,500 ש"ח; עגמת נפש בסך של 5,000 ש"ח ויעוץ משפטי ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ש"ח.

תמצית טענות הנתבעים 2-3:

9.      הנתבעים 2-3 טענו כי בעת קרות התאונה לא היה הנתבע 2 הבעלים של רכב הסיטרואן וכי החזקה ברכב נמסרה לנתבע 1 ביום 20/03/09, קרי שבוע ימים עובר למועד התאונה. לטענתם, העברת הבעלות ברכב נעשתה באופן פורמאלי ביום 06/04/09 וזאת לאור התחמקותו חסרת תום הלב ובמזיד של הנתבע 1. לפיכך, לטענתם, החל מיום 20/03/09 היה הרכב נתון לשליטתו ו/או לפיקוחו של הנתבע 1 ומשכך פקע הכיסוי הביטוחי שהעניקה הנתבעת 3 לנתבע 2.

10.  הנתבעים 2-3 טענו כי התאונה אירעה עקב רשלנותו הבלעדית ו/או המכרעת ו/או התורמת של הנתבע 1 ו/או הנתבעת 4 ואין להם כל חבות לתאונה. לטענתם, הנתבע 1 שלח להם שורה של מכתבים בהם הצהיר כי רכב הסיטרואן נקנה על ידו עובר לתאונה והיה בחזקתו בעת קרות התאונה וכי האחריות לתאונה רובצת עליו ואין לו כל דרישה לכיסוי ביטוחי מצד הנתבעת 3.

11.   הנתבעים 2-3 הכחישו אף את חבותם לשאת בנזקים הנטענים, שאינם מגובים באסמכתאות, וטענו כי הנזקים מוגזמים ו/או מופרכים ו/או אין כל קשר סיבתי בינם ובין אירוע התאונה.

תמצית טענות הנתבעת 4:

12.  הנתבעת 4 טענה בכתב הגנתה כי התאונה אירעה כאשר עצרה מאחורי רכב התובע שעצר ברמזור אדום ובאופן פתאומי ובמהלך עצירתה פגע בה מאחור רכב הסיטרואן בו נהג הנתבע 1 וכתוצאה מכך נהדף רכבה לעבר רכב התובע שהיה לפניה. לטענתה, הנתבע 1 הוא האחראי להתרחשות התאונה ולנזקים שנגרמו לרכבה ולרכב התובע ולכן יש לדחות את התביעה נגדה.

13.  בהודעה לצד ג' שהגישה נגד הנתבע 1, טענה הנתבעת 4 כי מיד לאחר התאונה הודה הנתבע 1 באחריותו לתאונה ואף חתם על דף תיאור התאונה ומסר לידיה ולידי התובע העתק מהודאה זו. לטענתה, התאונה אירעה עקב רשלנותו הבלעדית של הנתבע 1 ועליו מוטל הנטל להוכיח כי לא התרשל לגבי קרות התאונה מאחר שחל בענייננו הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו", כאמור בסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: " פקודת הנזיקין "). לפיכך, לטענתה, על הנתבע 1 לשפותה בכל סכום שבו תחויב לפצות את התובע.

דיון:

14.  שתי שאלות מצריכות הכרעה בענייננו - האחת האחריות לתאונה והשנייה, שאלת הזיקה הביטוחית.